שאלות נפוצות

מייל: office@belal-law.com

טל’: 04-9090350

פקס: 04-9090351

נייד: 052-2940322

כאשר יש בידכם את המסמך הרפואי המאשר בין היתר כי התאונה הינה תאונת עבודה, יש לבצע את הדברים הבאים, הכל בהתאם לשלבים המפורטים, וזאת לפי סדר כרונולוגי, כאשר כמובן שמדובר ברשימה שאינה ממצא לנפגעי עבודה, וכמובן שמומלץ בהחלט לפנות ליעוץ משפטי פרטני בכל מקרה ומקרה, וכדלקמן:

1. לקבל מסמך רפואי בסמוך לתאונת עבודה ולוודא שהוא משקף את פרטי תאונת העבודה, בין היתר, יום מדויק, שעה מדויקת, נסיבות מדויקות.
2. לקבל פרטי עדים לתאונה. אם מדובר בתאונת עבודה שהיא תאונת דרכים, אזי לדאוג להוציא “אישור משטרה”. אם כתוצאה מנפילה לבור לדוגמא, מי שראה אתכם במהלך הנפילה, סייע לכם לקום, הזמין אמבולנס וכדומה.
3. לפנות למעביד לצורך חתימתו על טופס בל/250 לשכיר, לצורך הכרה בתאונה כ”תאונת עבודה”.
4. להגיש את הטופס בל/250 החתום ע”י המעביד לקופת החולים ולדאוג לעדכן את הקופה שמדובר בתאונת עבודה, לכל דבר ועניין.
5. לפנות לרופא משפחה ו/או אורתופד ו/או פנימאי מטפל, לקבלת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. במקרים של נפגעי עבודה המצויים באשפוז בבית חולים או באשפוז בבית חולים שיקומי כמו בית חולים לוינשטיין או בית חולים רעות אזי ניתן לבקש מעובדת סוציאלית של המחלקה לסייע בעניין זה.
6. לדאוג לצרף לתביעה להכרה בתאונה כ”תאונת עבודה” את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים , בין אם אתה שכירים ובין אם אתם עצמאיים להחתים המעביד/רואה החשבון של החברה, על בל/211 ולצרף אליו את כל המסמכים, בהתאם להוראות המוסד לביטוח לאומי. 

בראש ובראשונה כשנגרמת תאונת עבודה יש לפנות לטיפול רפואי ולציין מפורשות שהמדובר בתאונת עבודה. כאן חשוב לציין שתאונת עבודה היא לא רק תאונה שמתבצעת במהלך העבודה, אלא גם לדוגמא תאונת דרכים בדרך לעבודה, תאונת דרכים בחזרה מהעבודה, תאונת עבודה שנגרמת גם להולך רגל בדרך לעבודה כתוצאה מנפילה לבור לדוגמא, וכמו גם תאונת עבודה במהלך השתלמות מטעם העבודה ו/או בדרך להשתלמות מטעם המעביד.

לפיכך, לא משנה אם פניתם לחדר מיון בבית חולים או למוקד קופת חולים או למרכז רפואי “בטרם” או לרופא משפחה או לאורתופד בקופת החולים, חשוב לבצע שני דברים מיידית, באם רוצים הכרה בתאונה כתאונת עבודה בביטוח לאומי:

1. לפנות מיידית לגורם רפואי וככל שלא ניתן באותו היום, אז לכל הפחות תוך 48 שעות מיום תאונת העבודה.
2. לציין שהמקרה אירע בזיקה לתאונת עבודה, ולוודא בטרם השחרור מהגורם הרפואי, לאחר שמקבלים את המסמך הרפואי לידכם, שאכן הדברים שציינתם בעל פה, נרשמו בצורה מדויקת וכזו המשקפת את המציאות לאשורה.  

בתביעות ביטוח שהן תביעות ע”פ פוליסת ביטוח, לדוגמא פוליסת נכות מתאונה, פוליסת תאונות אישיות, פוליסת ריסק (בגין פטירה חו”ח), פוליסת אובדן כושר עבודה, תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח אלה, הינה מקוצרת והיא ע”פ חוק חוזה ביטוח, 3 שנים בלבד מיום קרות התאונה שבגינה אתם תובעים.

במקרים רבים תקופת ההתיישנות הינה משתנה, מתביעת ביטוח אחת לתביעת ביטוח שניה.

כך לדוגמא, במקרה של תביעת ביטוח חובה, בגין תאונת דרכים בהם הנפגע מעוניין שאגיש תביעת ביטוח חובה בשל נזקי גוף נגד חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים (פוליסת ביטוח חובה) וכן תביעת ביטוח נוספת גם בגין פוליסת תאונות אישיות, שהוא רכש בעבר מחברת ביטוח אחרת לרובד כיסוי של נכות מתאונה.

בגין תביעת ביטוח חובה לאחר תאונת דרכים – פוליסת חובה נזקי גוף תקופות ההתיישנות תהיה עד 7 שנים מיום תאונת הדרכים, ואילו תביעת ביטוח בגין פוליסת נכות מתאונה תקופת ההתיישנות תהיה מקוצרת ותעמוד על עד 3 שנים מיום תאונת דרכים, קרי בגין כל תביעת ביטוח ישנה תקופת התיישנות אחרת.

בעניין זה עוד דבר שחשוב לדעת, הוא שמה שעוצר את מרוץ ההתיישנות של תביעת ביטוח הוא הגשת תביעה בפועל לבית המשפט, להבדיל מפתיחת תביעה בחברת הביטוח.

אם הינכם במצב דברים שתקופת ההתיישנות מתקרבת, חשוב לפנות באמצעות עורך דין ביטוח מנוסה ומוכר בבקשה לחברת הביטוח להגדיל את תקופת ההתיישנות בהתאם להוראות המפקח על הביטוח במשרד האוצר.

בהתאם לניסיוני במהלך כריתת רחם, ישנם בד”כ שלוש אפשרויות החוזרות על עצמן, בצורה שכיחה ביותר לתביעה בגין כריתת רחם רשלנית והם כדלקמן:

1. רשלנות רפואית בכריתת רחם כאשר התברר שהאינדיקציה ו/או הצורך לניתוח כריתת רחם, התגלו כלא נכונות ו/או שגויות, ולא היה צריך בכלל מבחינה רפואית ו/או מדיו לגאלית, לכרות את הרחם וכאן יש לבחון בנוסף, לעוולת הרשלנות הרפואית גם את עוולת הפגיעה באוטונומיה של האישה, שרחמה נכרתה, וזאת בגין הפגיעה באוטונומיה על גופה, וזאת ע”מ לקבל פיצויים נוספים.
2. רשלנות רפואית בכריתת רחם בשל בחירה שגויה של שיטת ביצוע הניתוח, לדוגמא בחירת שיטת ניתוח בגישה כירורגית לפרוסקופית, כאשר הייתה אינדיקציה לבצע ניתוח ב גישה כירורגית “פתוחה” ו/או אינדיקציה לביצוע ניתוח כריתת הרחם דרך הבטן ולא וגינאלית, דרך הנרתיק ועוד…
3. רשלנות רפואית בכריתת רחם בעת ביצוע הניתוח עצמו ע”י פגיעה באיברי מטרה בחלל הבטן במהלך ניתוח הכריתה, כגון פגיעה במעיים ו/או פגיעה בשלפוחית השתן ו/או בצינור השופכה של השתן, וכאן יש לבחון את שאלת קבלת ההסכמה מדעת קודם לניתוח לכריתת רחם, האם ניתנה הסכמת מדעת קודם לניתוח לכריתת רחם, קרי האם הוסברו למנותחת כל הסיכונים אשר עשויים להיגרם במהלך ניתוח לכריתת רחם, תוך החתמתה על טופס הסכמה לניתוח ייעודי לניתוחי כריתת רחם.